תופעת תסביב האשך

ד"ר דוד בן מאיר – מנהל היחידה לאורולוגיית ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים, על תופעת תסביב האשך

מתוך "חיים בריא" עם רפי קרסו בהשתתפות ד"ר דוד בן מאיר. שודר ב 23.2.2015 בערוץ 10

תמליל הסרטון:

רפי קרסו : אשך מסובב הוא תופעה נדירה אצל ילדים שעלולה לפגוע בפוריות של המתבגר. שלום לדוקטור דוד בן מאיר, מנהל היחידה לאורולוגיית ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים.

דוד בן מאיר : שלום.
רפי קרסו : שלום. טורשן של הטסטיס, או תסביב האשך, מה זה? תספר לנו על זה קצת.
דוד בן מאיר : זאת תופעה שבזמן האירוע יש סיבוב של האשך סביב עצמו, וכך כלי הדם שמספקים את האשך ומנקזים אותו- נפגעים. אם לא מגיע חמצן, דם לאשך, האשך יכול לאבד את החיות שלו ולהיפגע בצורה לא הפיכה.
רפי קרסו : זאת תופעה נפוצה אצל ילדים?
דוד בן מאיר : לא. התופעה יכולה להיות בכל גיל, מילודים או אפילו לפני הלידה, ועד גיל מאה ועשרים. היא יותר שכיחה בגילאי ההתבגרות. יש גם הבדל בין תסביב של האשך אצל ילוד לתסביב של האשך בגיל יותר מבוגר.
רפי קרסו : מה הסיבה לכך, אנחנו יודעים?
דוד בן מאיר : אנחנו לא יודעים בדיוק את הסיבה, אבל משערים שחלק מהמקרים זה בגלל מבנה אנטומי שהוא מעט שונה בילדים האלה.
רפי קרסו : כלומר, האנטומיה שלהם קצת שונה?
דוד בן מאיר : נכון.
רפי קרסו : יש לנו שקף שכן נוכל לראות, כן.
דוד בן מאיר : מה שקורה שהאשך מקובע בשני מקומות. מקום אחד, אפשר לראות בתמונה הימנית, שהוא מקובע בחלקו התחתון לחלק הפנימי של שק האשכים. ובחלקו האמצעי יש מעטפות, שמקיפות את צינור מוביל הזרע ואת כלי הדם, שנקראים ביחד חבל הזרע ונעגנות באשך עצמו. אם המעטפות נעגנות בווילון שהוא צר יותר, אז מסיבה כלשהי, האשך נוטה יותר, כמו ענבל של פעמון, להסתובב סביב עצמו. אפשר לדמיין שהאשך הוא ענבל של פעמון שנמצא במעטפות החיצוניות. אם קורים מספר סיבובים כאלה, אפשר לראות פה, גם בתמונה האמצעית וגם בשמאלית, שהאשך מסתובב סביב עצמו, כמו גומי כזה ואספקת הדם נפסקת.
רפי קרסו : אז הוא נחנק למעשה.
דוד בן מאיר : נכון.
רפי קרסו : אספקת גם הדם שנכנס וגם הדם שיוצא.
דוד בן מאיר : נכון.
רפי קרסו : כלומר, ואז הוא עובר נמק?
דוד בן מאיר : הוא עובר נמק כעבור מספר שעות. ומכאן החשיבות לזהות את זה בשלב מוקדם ולטפל בזה בשלב מוקדם.
רפי קרסו : אז בוא נגיד, מהם הסימפטומים שצריכים להדליק מנורה אדומה?
דוד בן מאיר : האירוע הוא אירוע פתאומי, עוצמתי מאוד. הנפגע מרגיש כאב חד בשק האשכים או באשך. יכול להיות מלווה בבחילה או בהקאה, היות שהאשך מגיע מהבטן, וזה מקור העצבוב שלו מגיע מהבטן. ואם מדובר בילד, הילד יתחיל פתאום ללכת בצורה משונה כמו ברווז, בהליכה רחבה. האשך כעבור זמן מסוים מתחיל להתנפח, שק האשכים הופך להיות אדום, רגיש מאוד למגע. ואם מסתכלים רואים שהאשך הופך להיות גבוה יותר, כיוון שגם פה בתמונה, אפשר לראות שהוא מסתובב ועולה למעלה.
רפי קרסו : הוא מסתובב אז הוא נמשך כלפי מעלה.
דוד בן מאיר : נכון, אז אלו סימנים מאוד חשובים לזיהוי.
רפי קרסו : עכשיו, הסימנים בילדים ומבוגרים הם זהים?
דוד בן מאיר : כן, הם זהים. בילוד, בדרך כלל זה קורה עוד טרם לידתו, ולכן האשך כבר בזמן הלידה נמקי, ולכן אין רגישות בדרך כלל. וזה שונה מילדים אפילו בגיל חודש ומעלה.
רפי קרסו : עכשיו, מה השכיחות של התופעה הזאת? עד כמה הדבר נפוץ וכמה הדבר מאוד נדיר?
דוד בן מאיר : זה די נדיר. בגיל ההתבגרות, שזה השיא מבחינת השכיחות, זה משהו בסביבות בין עשרה לשניים עשר מקרים למאה אלף. בגילאים נמוכים ומבוגרים יותר, זה יותר נדיר.
רפי קרסו : עכשיו, אנחנו צריכים לדעת שאם יש לילד פתאום כאבים באזור האשכים, נפיחות מקומית, כאב, לרוץ איתו ישר לבית החולים?
דוד בן מאיר : נכון. לא להתמהמה. היות ויש לנו בין ארבע לשש שעות, אם מדובר בתסביב אמיתי של מספר סיבובים, להציל את האשך. לאחר מכן האשך עובר נמק. ולצערנו, אנחנו נאלצים בשניידר לכרות בין שלושה לשבעה, שמונה אשכים בשנה. בגלל שלא מגיעים בזמן לחדר המיון.
רפי קרסו : איך הרופא מאבחן את זה?
דוד בן מאיר : כמו כל הסימנים שתיארנו קודם. לפעמים צריך ניסיון, ולכן אפילו הרופאים בקהילה מפחדים לקחת אחריות.
רפי קרסו : ובצדק.
דוד בן מאיר : ובצדק רב. ומפנים את הילדים לחדר המיון לבדיקה של אורולוג ילדים.
רפי קרסו : עכשיו אורולוג ילדים, חוץ מאשר התמונה הקלינית, וחוץ מאשר הכאב העז, יכול להשתמש באילו הדמיות או אמצעי עזר?
דוד בן מאיר : כן. ראשית, התמונה הקלינית, אם היא ברורה אין צורך באמצעי נוסף.
רפי קרסו : ישר לחדר ניתוח?
דוד בן מאיר : ישר לחדר ניתוח. גם במקרה של ספק, לחדר ניתוח. אם ילד מגיע ואין רופא פנוי מיומן, או שהילד מגיע בשלבים שהם קצת יותר מאוחרים, ויש נפיחות ורגישות שלא מאפשרות לבדוק אותו כהלכה. או שהילד מאוד רגיש ולא נותן לבדוק אותו. אנחנו לא בודקים בכוח ילדים. אנחנו שולחים לבדיקות אולטרסאונד דופלר. ואז ניתן לבדוק את זרימת הדם באשכים. צריך לזכור שבילדים, בעיקר כשמדובר בילדים קטנים, זרימות הדם באשכים הן לא כמו במבוגרים.
רפי קרסו : הן קטנות מאוד.
דוד בן מאיר : נכון. ולכן זה יכול להטעות. ומהסיבה הזאת אנחנו נכנסים לחדר הניתוח בכל מקרה של ספק.
רפי קרסו : כי האשך, אם הוא נפוח ורגיש, אי אפשר אפילו לגעת בו עם המתמר של האולטרסאונד.
דוד בן מאיר : בדרך כלל הם מצליחים איכשהו. איכשהו הם מצליחים.
רפי קרסו : עכשיו, ילדים שעברו ניתוח הרניה, ניתוח בקע מפשעתי, חשופים יותר לתסביב של האשך?
דוד בן מאיר : ההפך.
רפי קרסו : פחות?
דוד בן מאיר : פחות. היות שהרקמות כבר מקובעות יותר.
רפי קרסו : עכשיו, מה הסיבה אצל מבוגר שפתאום משום מקום, בגיל ארבעים, חמישים, שישים, פתאום מחליט לו האשך להסתובב?
דוד בן מאיר : אנחנו לא יודעים, אבל זה מאוד נדיר.
רפי קרסו : נדיר?
דוד בן מאיר : כן. היה פעם כשהייתי בהתמחות, מישהו בן שמונים עם תסביב של האשך. אז זה מאוד נדיר.
רפי קרסו : עכשיו, מה אתם עושים בניתוח?
דוד בן מאיר : בניתוח, כמובן הוא נעשה בהרדמה כללית. אנחנו עושים חתך בשק האשכים וחושפים את האשך. אגב, אם מגיע רופא מיומן לחדר המיון, אפשר כבר לסובב את האשך בחדר המיון. צריך לדעת איך לסובב אותו. ובכך להקל על המצוקה עד שהילד מגיע לחדר המיון, ולא פעם אנחנו עושים את זה.
רפי קרסו : אבל בכל מקרה צריך לנתח אותו.
דוד בן מאיר : ברור. בחדר הניתוח עושים פתח בשק האשכים, חושפים את האשך, מסובבים את הסיבוב בכיוון הנגדי כדי לשחרר את הסיבוב ומסתכלים על האשך. אם האשך מתאושש, אנחנו מחזירים אותו בחזרה לשק ומקבעים גם את האשך השני, כדי שזה לא יקרה גם בצד השני. אם האשך אינו מתאושש..
רפי קרסו : מקבעים אותו בצורה מסוימת שהוא לא יסתובב פעם נוספת.
דוד בן מאיר : אמת.
רפי קרסו : תופרים את הקרום שלו לחלק התחתון של שק האשכים.
דוד בן מאיר : נכון. בשלושה מקומות, לא ניכנס לפרטים הטכניים, אבל מקבעים אותו כך שלא יסתובב. חשוב גם, כמו שאמרתי, אותה הפרעה אנטומית יכולה להיות גם בצד השני, ולכן מקבעים גם את הצד השני. אם האשך לא מתאושש אנחנו כורתים אותו.
רפי קרסו : ואם חס וחלילה כורתים אשך, על הפוריות זה לא משפיע, נכון?
דוד בן מאיר : אם אשך אחד נפגע והאשך השני תקין, אז הסיכוי להיות פורה הוא בערך אותו סיכוי.
רפי קרסו : עכשיו אנחנו רוצים להעביר איזה מסר למי שצופה בנו, נכון?
דוד בן מאיר : כן. זה נורא חשוב החשיפה בתכנית שלכם, כדי להסביר. עשינו עבודה בשניידר, הובילה אותה האחות האחראית שלנו ביחד עם חדר המיון. וראינו שמתוך הילדים שפונים למיון, רק לשבעה אחוז יש מודעות בקרב ההורים לכך שכשיש כאב אשכים זה יכול להיות מסוכן ולהיגמר בכריתה שלו, בייחוד במגזרים מסוימים, או בגיל מסוים שהילדים מפחדים להגיד שכואב להם באשכים, ואומרים שהבטן כואבת לדוגמה, ולא בודקים את האשכים. לכן ראשית, כל ילד שמגיע עם כאב בטן, צריך לבדוק לו את האשכים. שנית, צריכה להיות מודעות מוגברת, אולי בטיפות חלב, בקופות חולים, פליירים, אנחנו הוצאנו פליירים בשניידר. וצריכים להיות מודעים שבכל כאב פתאומי באשך צריכים לפנות לחדר מיון ולא לקחת סיכון.
רפי קרסו : חשוב נורא להגיד, כאבי בטן לילדים, לבקש מהם, לבדוק ולראות אם האשך לא רגיש.
דוד בן מאיר : נכון.
רפי קרסו : תודה רבה, תודה רבה לדוקטור דוד בן מאיר. ותודה לכם הצופים בבית.