כאשר אומרים רפלוקס בדרכי השתן מתכוונים להפרעה בה שתן עולה מכיס השתן אל הכליה (במצב תקין ישנו מנגנון שאמור למנוע זאת).
איך מתגלה רפלוקס?
חלק מהילדים עם רפלוקס בדרכי השתן מאובחנים בשל הרחבה של דרכי השתן שמתגלית בסונר (אולטרהסאונד) אשר מתבצע בסקירת מערכות. הרחבה כזו, מצריכה מעקב לאחר הלידה ובעקבותיה מתבצעת בדיקה שנקראת ציסטוגרפיה אשר מאפשרת אבחנה של רפלוקס.
חשוב לציין שלא כל מי שקיימת הרחבה של דרכי השתן סובל מרפלוקס ולא כל מי שאצלו מאובחן רפלוקס, ישנה גם הרחבה של דרכי השתן בסונר.
נתח נכבד מילדים עם רפלוקס מאובחנים בעקבות דלקות בדרכי השתן.
כיצד מאבחנים רפלוקס בדרכי השתן?
כאמור בדיקת הבחירה לאבחן הפרעה זו נקראת ציסטוגרפיה.
בבדיקה זו מוחדר קטטר לכיס השתן (מעל גיל שנה וחצי מומלץ להכניס קטטר תחת טשטוש על מנת להקטין טראומה רגשית לילד/ה), דרך הקטטר מוזלף לכיס השתן חומר ניגוד שממלא אותו. תוך כדי מילוי מבוצע שיקוף וכך ניתן לראות אם שתן עולה מכיס השתן אל הכליה.
קיימות 5 דרגות של רפלוקס, הדרגה הקלה ביותר היא דרגה 1 והחמורה ביותר היא דרגה 5.
בנוסף חשוב להבדיל בין רפלוקס ראשוני – שבו לא קיימת הפרעה בתפקוד כיס השתן לבין רפלוקס משני אשר נוצר מכיס שתן לא תקין אשר מתכווץ בלחץ גבוה בזמן שמתמלא וכך גורם לרפלוקס.
האם כל מי שסובל מרפלוקס צריך טיפול?
קיימת תמימות דעים שילדים עם דלקות חוזרת בדרכי השתן עם רפלוקס, או ילדים עם רפלוקס בדרגה גבוהה שלא נסוג זקוקים לטיפול.
כן צריך לטפל בכיס שתן עם לחצים גבוהים שגורם לרפלוקס.
אם הרפלוקס ו/או הלחצים הגבוהים של כיס השתן במצבים אלה לא יטופלו, תתכן פגיעה כלייתית עד כדי אי ספיקת כליות.
איך מטפלים ברפלוקס?
אם אין דלקות בדרכי השתן או לחצים גבוהים של כיס השתן, ממתינים ועוקבים.
במקרים שבהם יש דלקות בדרכי השתן או שדרגת הרפלוקס קשה ואינה משתפרת- מומלץ תיקון
כירורגי.
ישנן שתי אפשרויות שכיחות לטיפול:
1. הזרקת אנדוסקופית של חומר לפיית השופכן (הצינור שמחבר בין הכליה לבין כיס השתן).
מתבצעת בחדר ניתוח, בהרדמה. נכנסים לכיס השתן בעזרת ציסטוסקופ (מכשיר אופטי דק, דרך השופכה), דרכו מוכנסת מחט ודרכה מוזרק החומר לפתח השופכן. החומר חוסם חלקית את הפתח ומונע רפלוקס.
פעולה זו אורכת מספר דקות ואינה כרוכה באשפוז. שיעור ההצלחה שלה נמוך יותר מניתוח פתוח.
סיבוך עיקרי מהפעולה שהינו נדיר הוא חסימת פתח השופכן אליו הוזרק החומר.
2. ניתוח פתוח. בו מבוצע חתך בבטן תחתונה ודרכו נחשפים כיס השתן והשופכן.
קיימות מספר שיטות לתיקון הרפלוקס הניתוח כרוך באשפוז ובהחלמה ממושכת יותר.
היתרונות של הניתוח הם שיעור הצלחה גבוה יותר מהזרקה אנדוסקופית. גם כאן יכולה לעיתים נדירות להיווצר חסימה בפתח השופכן.